<h1>תשובות לרבינו האי גאון</h1>
<h2>דף לז.</h2>
פירוש לבר מיע"ל קג"ם היו"ד יאוש שלא מדעת בפרק אלו מציאות בבא מציעאה [כ"א ע"ב]. העי"ן עד זומם בסנהדרין [כ"ז ע"א]. הלמ"ד לחי העומד מאליו בעירובין [ט"ו ע"א]. הקו"ף קידושין שלא לביאה במסכת קידושין [נ"ב ע"א]. הגימ"ל (גלום) [גלוי] מלתא בגטא בגיטין [ל"ד ע"א]. המ"ם משומד אוכל נבלות לתאבון בחולין [סנהדרין כ"ז ע"א].
<h2>דף סא:</h2>
מן שאלות ותשובות לרבנא ומראנא האיי גאון זצ"ל. כך פי' שוע וטווי ונוז. כך פיר' כי הכלאים בשלש מדות או שוע או טאווי ונוז שוע לשון שעיעות והוא תרג' [בראשית כ"ז] ועל חלקת צואריו וכן צורתו שטורפין צמר ופשתים זה עם זה ועושין אותה כמו לבדים ועושין אותה כמו מלבוש וכן שנינו [כלאים פ"ט מ"ט] הלבדין אסורין מפני שהן שועין. והטווי. על שני פנים. או שטווין צמר ופשתים טרופים זה בזה או שטווין חוט צמר לבדו וחוט פשתן לבדו וחוזרין וטווין את שני החוטין זה על זה להיות משזר. והנוז על שני פנים אם באריגה או תפירה במחט ולא מצינו ללשון זה עיקר אלא באגדה של ויקרא רבה לבן מלך שנזו לבו עליו ונטל את הצפורן לחתור על אביו ומפרשין אותו לשון סיבוך כדבר שהוא מסתכסך או מסתבך ואע"פ שבמשנת תורת כהנים הסיע ר' אלעזר את הנוז הזה ללבד ואמר דבר המלז את ישראל מאביהם שבשמים כלו' מרחיק מעיקר [משלי ד'] אל יליזו מעיניך אבל הדרך היא עיקר ואפקינהו קרא בהדא מלתא.
<h2>דף סה:</h2>
וששאלתם הנושא אשה בתולה ובועלה בעילת ראשונה היא בעילת מצוה ופורש ממנה ואסור לבעול בעילה שנייה עד שתספור ז' נקיים ותטבול במים חיים ואחר כך יבעול אותה בעילה שנייה מפני שדם בתולים גורם לדם נדה שיצא עמו מפני שאשה בתולה כשהיא נבעלה בעילה ראשונה אוחזה אימה חילה ורעדה וחלחלה ובזמן שהאשה מתחלחלת היא פורשת נדה ויצא ממנה דם נדה שכך כתיב באסתר [אסתר ד'] ותתחלחל המלכה מאוד [מגילה ט"ו ע"א] אמר רב שפירסה נידה.
<h2>דף סז.</h2>
מצינו פירוש גם למר נטרונאי זצוק"ל כן הראונו מן [השמים] שנדה דאוריתה עולה לה טבילה במקוה מפני שהים כמקוה ומקוה בו טובלין כל חייבי טבילות נידות ויולדות ומצורעים וטמאים בנבלה ובשרץ ובעלי קראין חוץ מזב שנ' [ויקרא ט"ו] ורחץ בשרו במים חיים וטהר. ועכשיו כל נידות בישראל ספק זבות הן ואין עולה להן טבילה במקוה אלא צריכות מים חיים שכך שנינו [פרה פ"ח מ"ח] כל הימים כמקוה שנ' [בראשית א'] ולמקוה המים קרא ימים דברי ר' מאיר ר' יהודה אומר ים הגדול כמקוה ולא נאמר ימים אלא שיש בו מיני ימים הרבה. ר' יוסי אומר כל הימים מטהרין בזוחלין ופסולין לזבים ולמצורעים ולקדש מהם מי חטאת ומשנה זאת הלכה היא ששנויה כך ושנויה שוב במקוואות [פ"ה מ"ד] לומר שהלכה היא כר' יוסי דקי' לן ר' מאיר ור' יהודה ור' יוסי הלכה כר' יוסי שאמר פסולין לזבים ולמצורעים וכל נדות ספק זבות הן. ומצינו תשובה לגאון אחד כתוב בה קי' לן הלכה כר' יהודה דמכשר בים הגדול אלמא דלהיכא דלא נפלו לתוכו שלשת לוגין מים שאובים שפיר דאמי למיטבל בה. יודיענו גאון על איזה מהם נסמוך. כך ראינו כי זו דרב נטרונאי טעות גדולה היא דקא מחייב לה לזבה ביאת מים חיים כזב ומתניתא בהדיא אמירא [תוספתא זבים פ"ג ה"א] חומר בזב מה שאין בזבה ובזבה מה שאין בזב ותחילת מה שאמר חומר בזב שהוא טעון ביאת מים חיים ואין זבה טעונה ביאת מים חיים והזבה עצמה עולה לה טבילה במקוה וכל שכן נדה שהוא ספק זבה והילכך עולה לה טבילה בים.
